כשהסבתות קוראות לך – כבר אי אפשר להסתתר
״כשהסבתות יקראו לך, את כבר לא תוכלי להסתתר... זה ייעודך להוביל אותן בחשכת טיפות הגשם, בין סדקי הבהלה והפחד...״
יש רגעים בחיים שבהם הזיכרונות אינם נשארים בעבר. הם מבקשים שנקשיב להם.
יש רגע שבו הגבול שבין חלום למציאות מיטשטש, קולות נשכחים שבים להדהד, וסודות הטמונים עמוק בתוכנו מתחילים לבקש את דרכם החוצה.
זהו הרגע שבו מתחיל המסע של גיבורת הספר – מסע בין זיכרון להווה, בין פחד לנחמה, בין העולם המוכר לבין מרחבים שקשה להסביר במילים.
מסע אל המקומות שבהם הזיכרון והנפש נפגשים
גיבורת הספר היא אישה המבקשת לחבר את קרעי זיכרונותיה עם חייה בהווה, ולמצוא בתוכם נחמה, שלווה ושקט נפשי.
המסע שלה ברחבי העולם אינו רק מסע גיאוגרפי. הוא מסע של גילוי עצמי.
דרך לילות לבנים, ריח של גויאבות אדומות, טחב של מערות עתיקות, מעגלי תפילה וסבתות שמאניות, נחשפת בפניה שכבה אחר שכבה של ידע דורי כמעט נשכח.
הקורא מוזמן להיכנס יחד איתה אל מרחב מסתורי שבו לא תמיד ברור מהו זיכרון, מהו חלום ומהי מציאות – אבל דווקא בתוך חוסר הוודאות הזה מתגלים המקומות העמוקים ביותר של הנפש.
מה מסתתר בין המציאות לדמיון?
הספר עוסק בשאלות שנוגעות לכל מי שניסה אי פעם להבין את עצמו מחדש:
מה אנחנו עושים עם זיכרונות שלא נותנים לנו מנוח?
האם אפשר למצוא שקט דווקא כשאנחנו מסכימים להביט בפחד?
מה קורה כאשר הקול הפנימי שלנו מקבל סוף סוף מקום לדבר?
ובין דפי הספר עולה גם דמותן של נשים עוצמתיות – נשים המחזיקות ידע, זיכרון וחכמה שעוברים מדור לדור.
הסבתות השמאניות אינן רק דמויות בסיפור. הן פותחות בפני הגיבורה שער אל ידע עתיק ואל אפשרות אחרת להתבונן בחייה.
סיפור על עוצמת נשים ועל האמת שבתוכנו
בלב הספר נמצאת ההבנה שהדרך למציאת האמת הפנימית אינה תמיד ישרה.
לפעמים היא עוברת דרך המקומות שמפחידים אותנו.
דרך זיכרונות שניסינו להדחיק.
דרך שאלות שאין להן תשובה מיידית.
ודרך ההסכמה לעצור ולהקשיב.
הספר מזמין את הקורא להתבונן פנימה ולשאול: איזה חלק בתוכי מבקש שאקשיב לו?
זהו סיפור על גילוי עצמי, זיכרון, פחד, ריפוי, עוצמתן של נשים והחיפוש אחר שקט פנימי – אבל גם על האפשרות לגלות שבתוך הסדקים של חיינו עשוי להסתתר משהו חדש.
״תכתבי…״
״תכתבי״, היא אומרת, ״תכתבי את דבריי, כי בבוקר עם אור ראשון, כשתחשבי שהכול היה חלום, תוכלי לקרוא ולהיזכר…״
יש בספר רגעים שבהם הקול הפנימי הופך כמעט לדמות בפני עצמה.
הוא אינו שופט.
אינו לוקח צד.
הוא פשוט מדבר.
וקולו ממשיך להדהד גם כאשר הלילה מסתיים והשמש הראשונה נכנסת מבעד לחלון.
אולי מפני שלפעמים הדברים שאנחנו צריכים לשמוע אינם מגיעים אלינו ברעש.
הם מגיעים בלחישה.
למי הספר מתאים?
הספר עשוי לדבר במיוחד אל קוראים שאוהבים ספרות מסע, סיפורים העוסקים בגילוי עצמי, עולמות רוחניים, מסתורין, זיכרונות, נשים וחכמה עתיקה.
הוא מתאים למי שנמשך לסיפורים הנעים על הגבול שבין מציאות לדמיון, ומחפש בקריאה לא רק עלילה – אלא גם חוויה, שאלות והזמנה להתבוננות פנימית.
זהו ספר למי שמאמין שלפעמים הדרך אל העולם מתחילה דווקא במסע פנימה.
על הסופרת – אפרתיה גורן
אפרתיה גורן, ילידת תל אביב, היא אימא לחמישה ילדים וסבתא. היא סופרת, מדריכה רוחנית, מאמנת רגשית ומטפלת גוף-נפש. עולמות התוכן שבהם היא עוסקת משתלבים באופן טבעי עם המסע המתואר בספר – מסע העוסק בזיכרון, בנפש, בגילוי עצמי ובחיפוש אחר אמת פנימית. זהו ספרה הראשון, והוא מזמין את הקורא להיכנס אל מרחב ספרותי מסתורי שבו זיכרונות, מסעות, רוחניות והמציאות היומיומית נפגשים.
אולי הגיע הזמן להקשיב למה שמבקש להיזכר
יש זיכרונות שאנחנו משאירים מאחור.
ויש זיכרונות שמחכים שנחזור אליהם.
אולי הסיפור הזה יגרום גם לך לעצור לרגע, להקשיב – ולשאול מה מבקש להתגלות בתוכך.
רוצים לצאת למסע?
הכירו את הספר והצטרפו למסע אל בין הזיכרון, החלום, הפחד והאמת הפנימית.